<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פ"ד</h1>
<h2>דף י.</h2>
יש דברים שאסרום חז"ל מפני הסכנה ואין להקל בהם שחמורה הסכנה מהאיסור. משקין גלויין יש לחוש שמא שתה מהם נחש והטיל שם ארס ואע"פ ששתו מהם אנשים ולא הוזקו אין לשתותן לפי שיש ארס צף ויש ארס שוקע ויש ארס שט באמצע המים. משקין שנתגלו לא ישפכם לרשות הרבים שמא יעבור עליהם אדם יחף. ולא ירביץ בהם בית. ולא יגבל בהם עפר ולא ישקה מהם בהמתו ולא בהמת חבירו. ולא ירחץ בהם פניו ידיו ורגליו אפילו במקום שאין קבועים בהם. כל השרצים יש להם ארס וצריך לחוש לנקורן. של נחש ממית ושל שרצים אינו ממית אלא שמזיק. כל פרי לח כגון קשואין ודלועין מלפפונות ואבטיחים אם הם מבוקעים לא יאכל מהם שיש לחוש שמא נקר בהם שרץ והטיל בהם ארס ואפילו מחוברים ואפילו ראה שנקר בהם צפור שמא נקר במקום שנקר השרץ. פי תאנה אין בו משום גלוי ואוכל אדם תאנים או ענבים בלילה ואינו חושש. עתה נהגו העולם להקל בזה מפני שאין הנחשים ובעלי ארס מצויין בינינו. אין אוכלין בשר ודג כאחד מפני שקשה לצרעת ונקיות הוא שלא ליגע דג בבשר. יש רוחצין הידים בין בשר לדגים ורוחץ פיו. יש ליזהר מזיעת האדם שכל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים. ולא יתן מעות לתוך פיו ולא ככר ולא מאכל תחת השחי ולא תבשיל תחת המטה ולא ינעוץ סכין באתרוג וצנון ולהניחו בתוכו ולא לחתוך כל דבר על ברכיו. אסור לאכול מאכלים שנפשו של אדם קצה בהם כגון שנתערב בהם דבר מאוס וכן לא יאכל וישתה בכלים מאוסים ולא יאכל וידיו מזוהמים ולא על גבי כלים מטונפים שכל זה בכלל אל תשקצו את נפשותיכם מצורף לזה שכל מי שנוהג בנקיות במאכלו ובמשתהו במלבושיו ובמנעליו ובכל צרכיו מורה על נקיות הנפש ואחר שהאדם מחוייב להיות נקי בגופו הכלה. ק"ו בנפשו האצולה ממנו יתברך שבחר בנו. וקדשנו.
